יתכן שהגענו עד הסוף
הכוכבים מקסימים, הנוף מגדירה נוי מחדש
אבל הכל שממה
הרוח בין רגליך נשמע כאגרף דופק בדלת
ומה יבקש
ומה יצתרך
הרוה הזה בלי פה בלי בטן
הוא רוצה לפתוח גופנו
ולשרוק בעצמותנו
הוא תופס מעל התמר ומושך שעריה
והיא מלחישה ייסורה לדמדומים סגולים
היא פעם התאהבה ברוח
נטה ראשיה לשמוע אותו
ועכשיו
יתכן הסוף יבוא לבקר
אותה ואותנו
הוא יפתח פיו לדבר
אנחנו כולנו חרשים
ברוח כזה